ארכיון תמונות

Skip Navigation Links.

מארכיון סרטים ושירים



צילום: חיים ארדיטי
עריכה: גיל ארדיטי

קליפ הוקרה מהורי הקיבוץ לצוותי החינוך שלנו אשר משקיעים את כל כולם בעדודה הקשה עם ילדנו

גלריית תמונות

20151103-081934
בטי אדטו 2
20
פאב ארט - יורם גרינבלט: מכלול היצירה
שקופית44
הציפורים של רותי
Hana shalem  12
חנה שלם - ציור בגיל 90
שקופית53
הציפורים של רותי
דף השער של הספר
אבנר ארד - עם רדת הגלים - ספר שירים

תמונות חדשות בארכיון התמונות

adam1987_לואיזה ארדיטי - מתפרה
לואיזה ארדיטי במתפרה.
adam1987_יפעת ארן 2
יפעת ארן.
adam1987_יפה הלפרין-מתפרה
יפה הלפרין במתפרה.
adam1987_יהושע מס
יהושע מס.
adam1987_יעל שלג
יעל שלג.
adam1987_דליה פלג-לביא
דליה פלג-לביא.
adam1987_דבורה שלג
דבורה שלג.
adam1987_גלית יערי,מיכל לוי,דניאל שרון
גלית יערי- מטפלת. על ידיה- דניאל שרון.שני מימין- איתמר כתר, לידו מיכל לוי.

דפי זיכרון לחברים

ריכטר אופליה

אופליה ריכטר – דברים לזכרה

אופליה יקרה. כמה לא צפוי.... קשה לדבר עלייך בזמן עבר. תמיד כל-כך חיונית, חייכנית, מלאת שמחת-חיים, מאירת פנים וכל-כך משמעותית לכל-כך הרבה אנשים.

אופליה נולדה ב-3.1.1923. היא הייתה בת בכורה לשני אחים (אח ואחות שעדיין חיים בארגנטינה), בעיירה אנדור שבצפון פולין. באותם זמנים לא היו שם לא חשמל ולא מים זורמים. אביה של אופליה, אהרון קוּנסְט (שפירושו בגרמנית: אומנות) היה נגר. אמה של אופליה, מינה, הייתה עקרת בית. אופליה למדה בבית-ספר שבו למדו גם עברית. הייתה שם קהילה יהודית פעילה.

גרינבלט לני

לני שלנו

בלתי נתפס לקשור אישה כל-כך יפה, חיונית, חייכנית, מלאת אופטימיות ושמחה - למוות. אין איש שלא זוכר את לני כאישה פעילה, ספורטאית, רקדנית ומלאת חיים.

לני נולדה למשפחת דריסק באמסטרדם ב-1 ביוני 1940. אביה ארי היה עובד תעשיה ואימה קורי, שהיתה אחות ל-7 אחים מתאגרפים, עבדה אז בבית הקפה של סבתה של לני. מאוחר יותר עבדה שנים רבות כגננת ולאחר מכן כתופרת תלבושות בתיאטרון חשוב באמסטרדם.

את שנות המלחמה עברה המשפחה באמסטרדם. לני גדלה בבית נוצרי. בזמן התיכון למדה בלט והמשיכה והשלימה את לימודיה באקדמיה למחול. היא עסקה במחול באופן מקצועי כמורה לבלט.

ארכיון מעברות 

מגוון מאמרים נבחרים מארכיון קיבוץ מעברות

מהארכיון

ספר צילומיו של מני ארז ז"ל והחוג לצילום

 

לפני מספר חודשים הוציאה משפחת ארז אלבום מקסים לזכרו של מני ארז ז"ל ובו רבים מצילומיו המרהיבים ומשיריו של מני. את האלבום ערכה משפחתו הקרובה של מני מתוך עזבונו. הם בררו ובחרו מבין הצילומים הרבים ואת השירים בחרה חדוה מתוך עיתוני הקיבוץ ומשירים שנשארו בביתם. מני לא הוציא אף פעם ספר שירים בעצמו כי נהג לומר: "אה, זה שיר לא טוב, וזו תמונה ממש לא טובה..."

מני ודאי היה שמח עם הוצאת האלבום למרות שלא נהג להחמיא לעצמו על יצירותיו.

מני גר לא רחוק ממני ואני זוכרת שיום אחד הגיע לצלם בדשא ובגינה שלי בוחן את מצלמתו החדשה. היתה למני מעבדת צילום בביתו והוא התמחה בעיבודים והדפסות צבעוניים ומרהיבים.

האלבום היפה, שניתן לארכיון במתנה, עומד לרשות החברים שרוצים לראותו בארכיון הקיבוץ.

הינכם מוזמנים.

תודה רבה למשפחת ארז על האלבום ועל כך שבזכותה יצאו לאור צילומיו ושיריו של מני הזכור לטוב.

 

בהזדמנות זו אני מעוניינת לספר מעט על החוג לצילום שפעל במעברות.

במשך שנים רבות פעל ויצר במעברות החוג לצילום. כבר בשנת 1965 נכתב בעיתון הקיבוץ מאמר בזכות התארגנות והקמת חוג של צלמים.

יעקב ליאור (בנם של יחזקאל וצפורה אייזנברג) כתב על מטרת התארגנות החוג: "מטרות התארגנות החוג הן שתיים:

א.     לאפשר לכל בעל, או חסר מצלמה, ליהנות מן הכלים והצלמים המצויים בקיבוץ, היינו לאפשר לכל חבר לקבל מספר תמונות מוסכם בשנה ללא תשלום או בתשלום מוזל. הדבר תלוי בתמיכת הקיבוץ ובמציאת אנשים שיהיו מוכנים להשקיע מזמנם הפנוי לפיתוח התמונות במעבדה עבור שאר החברים.

ב.     לעזור לחברים הרוצים למצוא בצילום כלי ביטוי אמנותי, או עניין מיוחד המתאים להם, להגיע לרמה המתקבלת על הדעת בצילום ובציוד. "

מעבדת צילום כבר הייתה ויוסי ארז היה אחראי עליה וכך התאספו בעלי העניין והחליטו שיוסי ארז ייתן הדרכה לכל המעוניין להצטרף לחוג, שכל משתתפי החוג יתרמו סכום כסף לפעילות החוג (עד שהקיבוץ יתמוך כספית בפעילות) וכל מצטרף יקבל ניירות צילום, סרטים וחמרי פיתוח ללא תשלום נוסף.

מספר חודשים מאוחר יותר כתב החוג לצילום בקשה מנומקת לדרישתו לקבל מקום מסודר ומתאים לפעילות החוג. הם מבקשים שסכום מסוים מגיוסי החברים יוקדש להקמת מעבדת צילום מסודרת.

הם מבטיחים כי כך יוכלו להנציח קבוצות במוסד ובחברה הצעירה, מבצעים חברתיים-כלכליים, מבצעי חציר, גיוסים, מגרש ספורט, תערוכות למיניהן של ענפים, ועדות וכ"ו. "אלה הם מפעלים שכגוף חברתי חובה עלינו להנציחם" נכתב בבקשת חברי החוג.

בחגים ארגנו חברי החוג תערוכות רבות בנושאים שונים שתרמו לאווירת החגים.

שנה לאחר מכן החליטה המזכירות למסור את מטבח הילדים שהתפנה לחוג לצילום חרף התנגדות אנשי הקומונה שייחלו לתוספת מקום לתאים חדשים.

במרץ 1967 נערך דיון במזכירות על החוג לצילום ובו נאמר שחברי החוג הם 25 במספר וזהו החוג הגדול ביותר וכי החוג והמעבדה פתוחים לכל מי שרוצה. מעתה, נקבע, יועבר הטיפול הכספי להנהלת החשבונות וכי כל חבריו יתרמו יום עבודה שתמורתו תוקדש לציוד למעבדה החדשה.

בשנת 1974 כתב דב בר יוסף מרכז החוג לצילום מאמר בעיתון ובו ספר על פעילות החוג. הוא ספר כי בזמן מלחמת יום כיפור שמשה המעבדה כ"בונקר המפקדה" וכי על חברי החוג לשמור על ניקיון המעבדה, לחדש את הכנת התערוכות ולהדריך את הצלמים המתחילים. שאול דניאל לקח על עצמו להדריך את חברי החוג החדשים.

בספטמבר 1974 נבחר מני ארז כרכז החוג לצילום.

החוג לצילום היה פעיל במשך שנים ונכתב ביומן המזכירות כי בינואר 1979 הביא בומי תורן את בקשת חברי החוג לרכישת מכונת הגדלה ופיתוח, מה שמעיד על פעילות ענפה של הצלמים.

בין חברי החוג נמנו חיים ארדיטי, שאול דניאל, בומי תורן, דב בר יוסף, יוסי ארז, יעקב ליאור, יואב בורשטיין, מנחם אפרתי, רות שלג, דן שלם, יוחנן פורמן, מני ארז ומרדכי אורן. במשך הזמן חפשו חברי החוג שם ואיזיא פסח הציע את השם: "פוטו-צלם" שנבחר ברוב קולות.

החוג לצילום הפסיק להתקיים לפני שנים אך בזכות חברי החוג יש לנו בארכיון אוסף גדול של תמונות מחיי הקיבוץ.

                                           עינת טחנאי- ארכיון הקיבוץ

                                                      2.12.2014 

 

קטגוריה: חברים

תגובות והערות

לא נכתבו תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב.

כתבו תגובה או הערה

Only registered users may post comments.

דירוג